המפגשים יכולים להיות פרונטליים בקליניקה ברמת אביב ברחוב ברודצקי, או במפגשי אונליין, לפי העדפת המטופלים.
לאחר שיחת הטלפון הראשונה וקביעת שעה ויום קבועים, נחל בפגישות שבועיות. בפגישות הראשונות אני אשאל שאלות כלליות לגבי מהלך חייך שיעזרו לי להכיר אותך באופן כללי, ולרוב אני אשאל גם שאלות ממוקדות יותר לגבי אירועים או תחומים שיכולים להיות רלוונטיים לסימפטומים הגופניים שמפריעים לך. לאחר מכן, אני אשאל שאלות הקשורות למצב הקליני-רפואי שלך, על האבחון (במידה וקיים), מתי החלו הסימפטומים, אופי המחלה ואנסה למפות את התגובה של הגוף והקשר לאירועים מסוימים בחייך. בפגישות הללו כבר אוכל לשתף בהתרשמות ראשונית ונוכל יחד לקבוע מטרות טיפול שיהיו מקובלות ומוסכמות בטיפול. נצא יחד לתהליך הטיפול הנפשי יחד עם המון ביטחון, אמון, אמפתיה, הקשבה ורגישות.
משך הזמן של הטיפול משתנה בין מטופל למטופל. מטרת הטיפול היא להגיע לשורש העניין, למקור הנפשי שמייצר את הקושי הפיזי. יש מטופלים שהמידע אודות המקור הנפשי ״זמין״ להם יותר ונמצא במודעות, ואחרים שזקוקים לחקירה נפשית מסוימת כי הם לא יודעים להצביע על סיבה מסוימת. ישנם מטופלים שמגיעים להקלה בסימפטומים כבר לאחר מספר מפגשים, וזוהי אחת ממטרות הטיפול. הקלה בסימפטומים הגופניים לא בהכרח מעידה על פתרון הקונפליקט הנפשי, אך כן מעידה על כיוון חיובי והתקרבות למקור הנפשי.
בתהליך איתי אני מציעה להתחיל 12 מפגשים עקביים מדי שבוע (כשלושה חודשי טיפול), בהן המטופל מסכים להתמסר לחקירה הנפשית על ידי שיח רגשי-נפשי, לצד תרגולי מיינדפולנס והתמקדות. לאחר 12 מפגשים נעצור ונבחן את ההתקדמות של התהליך- כיצד מרגיש המטופל והאם אנחנו מתקדמים לעבר מטרותיו. לאחר מכן נבחן המשך טיפול תוך סימון נקודות ציון בדרך ומפגשי התבוננות על התהליך. המטרה היא לאפשר צמתי החלטה למטופל, בכדי שיוכל להתמסר במפגשים השבועיים מבלי לחשוש ״להתמכר״ או להיות ״תלוי״ בטיפול הנפשי.
לא פעם אני שומעת ממטופליי תודה גדולה על תחושת תיקון לטיפולים נפשיים קודמים שעברו. בטיפול שלי, טובת המטופל היא בראש סדר העדיפויות. אני מאמינה בטיפול שיוויוני וב״גובה העיניים״, כזה שמאמין שלא משנה ההשכלה וכמות התארים, בסוף רק למטופל עצמו יש את הניסיון והידע איך זה לחיות בנעליו ומה עבר במהלך חייו. המטרה שלי בטיפול היא ללוות את המטופלים שלי בחקירה הפנימית של עצמם, כאשר הם המאסטרים והם ״היודעים״. אני מביאה לתוך המפגשים את הניסיון שלי ממטופלים אחרים והידע התאורטי, ויכולה להציע נקודות מבט או תובנות חדשות, אך לבסוף מי שמחליט מהי האמת ובאיזו דרך ללכת, הוא המטופל בעצמו.
כשיש לנו בעיה פיזית אנחנו מיד פונים לרופא. כאשר כואב לנו הגרון יבצע הרופא משטח גרון וייתן לנו אנטיביוטיקה מותאמת. כאשר אנו מרגישים חולשה, יבצע הרופא בדיקת דם ויאתר את החוסרים- ברזל או ויטמין כזה או אחר. זהו הפתרון האוטומטי שלנו וזה מה שאנחנו מכירים.
אבל כאשר אנו עוברים מתרופה אחת לשנייה, משינוי תזונתי כזה לאחר או כל פתרון "חיצוני" אחר ואיננו מצליחים להתגבר על המחלה. לפעמים נצליח לפתור סימפטום מסוים והבעיה תופיע בדרך אחרת או סימפטום חדש. לכן, ייתכן שהפתרון נמצא במקום אחר, בנפש ולא בגוף. אני מציעה להשתמש בפתרונות פנימיים ולא רק חיצוניים.
טיפול נפשי הוא פתרון יסודי יותר, אשר מתייחס למחלה עצמה ולא לסימפטום כזה או אחר. הוא מיועד לפתור את הבעיה עצמה ולא את הסימפטומים השונים. הוא עוסק ב"למה" ולא ב"איך". למה אנחנו סובלים דווקא מהמחלה הזו? למה עכשיו? למה בצורה הזו? למה זה לא מפסיק כבר? מהו הכאב הזה ומה משמעותו?
כולנו מכירים את המשפט "נפש בריאה בגוף בריא", אבל הוא נכון גם לכיוון השני. כאשר הנפש אינה בריאה, היא מביעה זאת באמצעות הגוף. לעתים מדובר במחלות מערכת העיכול, הנשימה, העור, כאבי ראש או מגרנות. כל אלה הם לעתים קרובות סימפטומים לקשיים רגשיים.
הרבה פעמים כשמדברים על עולם הנפש, מילים כמו טראומה, התמודדות נפשית או קושי נפשי נשמעים מאוד מפחידים או מרתיעים. יש אירועים שאנחנו חווים בחיינו ונראים לנו באותו רגע סתמיים וחסרי כל משמעות, אך הנפש שלנו לעיתים מפרשת אותם בצורה שעלולה להיות מאיימת בצורה כלשהי.
אני אמחיש דרך דוגמא. ילד חוזר הביתה מחוג וחושב על כך שהוא מאחר ואימו עלולה לכעוס עליו. בזמן ההליכה ברחוב הוא צופה במחזה של תאונת דרכים שמתרחשת לנגד עיניו. ייתכן שבאותו הרגע הנפש, שלא תמיד יודעת להבחין בין ההגיון לרגש, בין המציאות הפנימית והחיצונית, עושה קישור בין החשש מהכעס של האם לתאונת הדרכים בצורה כזו ״אם אכעיס את אימי, משהו נוראי יקרה״. מאותו רגע סתמי וחסר חשיבות, הילד עלול לפתח מערכת יחסים מורכבת סביב הרגש והחשש לאכזב את אימו באופן טרגי ולא רציונילי.
בטיפול אנחנו יכולים להגיע בדיוק לאותו רגע, לא מודע ולא רציונלי, ובעצם ״להתיר״ את ההנחה הזו שנחרטה בנפשו ובגופו של הילד. מעבר לתחושת השחרור הענקית שאותו מטופל יחווה, הוא יחל לראות שינויים אמיתיים וקונקרטיים במציאות חייו הקשורים למערכת היחסים עם אימו, בת זוגתו ותחומים נוספים שאולי נראים משניים (כמו הבוס בעבודה).
כמובן. ניתן לשוחח על כך בשיחות הראשוניות וחשוב לציין את הנושא שמטריד אותך, גם אם יש כאבים או מחלה כרונית ברקע. לעיתים נראה שאין קשר בין הדברים, אך לפי הגישה שאני מטפלת בה, לא במקרה הנושא הספציפי הזה מציק בחייך ואיתו תבחר להתחיל. אנשים רבים שמגיעים לקליניקה חווים בעיות בזוגיות, פיתוח הקריירה, משבר חיים, אובדן, פיטורין, גירושין, הריון ולידה, וכל אלו הם מאין שער אל עבר אותו ״מקור״ שמייצר את הסימפטומים.
הקצב של הטיפול נקבע על ידי המטופלים. מטרת המפגשים היא ליצור מרחב בטוח של חקירה פנימית, שאילת שאלות, נגיעה בסוגיות החיים, ואין בטיפול שיעורי בית או שינויים שמטופלים מחויבים לעשות כדי להגיע להקלה בסימפטומים ושיפור באיכות חייהם. לעיתים, שינוי הדרך שבה אני מסתכל על המציאות שלי היום, יכולה כשלעצמה לאפשר הקלה ורווחה נפשית. במידה ומטופל יגיע עם רצון או משאלת לב לשינוי כלשהו, נוכל לבחון יחד מהי הדרך הנכונה לעשות זאת מבלי לפגוע בתחומים ומערכות יחסים נוכחיות שיקרות לו.
אנחנו לא מתמכרים לטיפול נפשי, אך טיפול נפשי יכול ליצור תלות מסוימת במטפל, כשלא מצליחים ליישם את הדברים שלמדנו בחדר הטיפול גם על חיי היומיום שלנו. לדוגמא – אם ביומיום קשה לנו להגיד את מה שאנחנו חושבים, ובחדר הטיפול מצאנו מקום בטוח שבו אנחנו יכולים להגיד את כל מה שעולה על דעתנו, יהיה לנו קשה לעזוב מקום שבו אנחנו יכולים להרגיש בנוח להיות מי שאנחנו, כפי שאנחנו באמת.
בגלל שאני מודעת לאתגר הזה, אני מאתגרת ועובדת עם מטופליי ליישם את הכלים והתובנות גם בחיים האמיתיים. להתמודד עם המציאות שלנו זה לא דבר פשוט, ולכן אנחנו פונים לטיפול, אך הרעיון הוא להימצא בטיפול שיאפשר לנו גם להמשיך הלאה ולפרוש כנפיים. בנוסף, הכלים שאני משתמשת בהם בטיפול, הם כלים שניתן גם להשתמש בהם לבד וללמוד לעשות בדיוק את מה שאנחנו עושים יחד בחדר הטיפול.
© כל הזכויות שמורות לדנה גור קלבנוב 2024
