מחלות אוטואימוניות מציבות אתגר ייחודי בעולם הרפואה והפסיכולוגיה. מצד אחד, מחלות אוטואימוניות הן מחלות פיזיות עם סימפטומים מתמשכים וניתנים לזיהוי. מצד שני, מחקרים רבים מעידים על הקשר העמוק בין מצבו הנפשי של החולה לבין התפתחות והחמרה של מחלות אלו. שאלות לגבי טיפול תרופתי, מעסיקות אנשים רבים המתמודדים עם מחלות אוטואימוניות ומחלות כרוניות. גישה הוליסטית משלבת טיפול לסימפטומים פיזיים, אולי אפילו טיפול תרופתי, לצד טיפול נפשי עמוק. במאמר זה, נבחן מתי וכיצד שימוש בתרופות יכול להיות נכון ומועיל במחלות אוטואימוניות.
הגורמים להתפרצות מחלות אוטואימוניות
לפני שנעמיק בנושא הטיפול במחלות אוטואימוניות נבין תחילה ממה הן נגרמות. מחלה אוטואימונית נוצרת כאשר המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את עצמה במקום לתקוף גורמים זרים, כדוגמת וירוסים מזיקים. טראומות, סטרס מתמשך ורגשות מודחקים שלא מקבלים ביטוי כדוגמת כעס וחרדה מעוררים מחלות אוטואימוניות. במצב מתמשך של סטרס, חרדה או טראומה נוצרת חסימה הפוגעת במערכת העצבית ומתפתחת לדלקת. הגוף שמזהה את הדלקת ככשל, תוקף אותה ובכך הוא תוקף את עצמו וזוהי בעצם מחלה אוטואימונית. דוגמאות למחלות אוטואימוניות: קרוהן, קוליטיס, פיברומיאלגיה, דלקת פרקים, פסוריאזיס, אנדומטריוזיס ועוד. לקריאה נוספת על מחלות אוטואימוניות והקשר בין גוף ונפש.
מה חשוב שתדעו לגבי טיפול תרופתי במחלות אוטואימוניות
אחרי שהבנו שקיים קשר בין טראומה ומתח נפשי להתפרצות של מחלה אוטואימונית, יהיה קל יותר להבין כיצד נכון לטפל בה. ישנן מספר קבוצות עיקריות של תרופות המשמשות לטיפול במחלות אוטואימוניות:
- תרופות אנטי-דלקתיות המפחיתות דלקת ומקלות על כאב.
- תרופות מדכאות חיסון- המווסתות את פעילות מערכת החיסון.
- תרופות ביולוגיות- הפועלות על מנגנונים ספציפיים במערכת החיסון.
- סטרואידים- יעילים בהפחתת דלקת חריפה, אך בעלי תופעות לוואי משמעותיות בשימוש ארוך טווח.
תרופות אלו נותנות מענה לסימפטום של המחלה – לדלקת, לכאב, ובעיקר פועלות לדיכוי המערכת החיסונית. חשוב להבין כי לצד המענה לסימפטום לתרופות יש תופעות לוואי ובחלק מהמקרים הן מזיקות לתהליכי ריפוי טבעיים. בנוסף לכך, כאשר הגורם הנפשי כלומר מה שמאיץ את היווצרות התהליכים הדלקתיים לא יקבל מענה, עם הפסקת הטיפול התרופתי המחלה תחזור.
טיפול פסיכותרפי משולב למחלות אוטואימוניות
ההבנה כי הפתרון היעיל ביותר הוא הטיפול בגורם לבעיה הביאה לכך שהגישה ההוליסטית מציעה מספר שיטות שיכולות לסייע בטיפול יעיל וארוך טווח. המטופל יכול לקבל מענה באמצעות טיפול רגשי נפשי כדוגמת מיינפולנס, שיטת ההתמקדות ועוד. הטיפול מותאם לסוג הבעיה וצרכי המטופל ומתמקד בשורש הבעיה. הוא פועל לשחרור טראומות ורגשות מודחקים ומאפשר ללמוד כיצד להתמודד עם רגשות אלו בעתיד. כך שהסיכוי לריפוי המחלה עולה.
מתי לשקול שימוש בתרופות?
למרות החשיבות העליונה של הטיפול הנפשי, ישנם מצבים בהם אמליץ על שילוב תרופות לתמיכה בטיפול. מדובר לרוב במקרים אקוטיים בהם נדרש מענה דחוף יותר. המטרה היא למנוע החמרה במצבו הנפשי והגופני של המטופל. השילוב יתבצע בחכמה ולפרק זמן שיאפשר מענה מיטיב עד למצב של איזון ויציבות אך לא כדרך חיים. הטיפול הרגשי מתאים גם לאנשים שנעזרים כרגע בטיפול תרופתי, ומעוניינים לשלב תמיכה ואיזון רגשי לצדם. המטרה היא לייצר עוגנים, פרט לתרופות, ולמצוא כוחות שיעזרו למטופלים להתמודד טוב יותר עם המחלה האוטואימונית. אפשר לשקול להפסיק ליטול את התרופות, בייעוץ עם הרופא המטפל.
