טיפול נפשי לא תמיד יהיה הדבר הראשון שנחשוב עליו כשאנחנו מתמודדים עם כאב כרוני. לעיתים קרובות כשאנחנו סובלים מכאב כרוני או מחלה כרונית, עולות הרבה מחשבות כמו: ״למה הגוף שלי לא מתפקד כמו שצריך? למה זה קרה דווקא לי?״ ואולי ״מה לא בסדר בי?״. את התשובות לשאלות הללו אנחנו ממהרים להפנות לרופא. כך הורגלנו לעשות במהלך כל חיינו כאשר יש כאב או חולי בגופינו. הרופאים מצידם מציעים את סל הפתרונות שלהם, שבדרך כלל מבוסס על תרופות כימיות. במקרה של מחלה אוטואימונית, הפתרון הוא לתקוף את הגוף חזרה. תרופות מסוג זה משבשות את מערכת החיסון וההגנה של הגוף.
רוב הטיפולים בעולם הרפואה יהיו כאלו שמטפלים בסימפטומים, ולא במקור שמייצר את החולי והכאב. בנוסף, לרוב ההסבר לא יהיה מספק בנוגע לבחירה בטיפול או בהשלכותיו. הטיפול גם לא יעסוק בטיפול המקור לאותו כאב כרוני או מחלה כרונית. והאמת היא? שהרופאים לא יודעים בדיוק מה מקור הכאב הכרוני ולמה המערכת משתבשת בצורה כזו. הכאב יכול כל כך להפריע לנו במהלך היום, שנעשה מאמצים ענקיים להדחיק ולהעלים אותו. אבל, אם נסכים לשהות לרגע עם הכאב, יכול להיות שנצא מורווחים מכל הכיוונים. הפתרון הוא לנסות להבין ולגלות מה הכאב הכרוני רוצה לאותת לנו.
ביטוי גופני של רגשות ותחושות
דמיינו צינור מים ארוך שאמורים לזרום בתוכו מים באופן טבעי ולא מתאמץ, עד לפתח היציאה. אך בצינור הזה נוצרת חסימה באחד מחלקיו, ובאופן קבוע מצטברים גומחות של מים באזורים שונים בצינור. משהו דומה קורה בגופנו כאשר רגשות לא מעובדים מצטברים בתוכנו. במקום להשתחרר באופן בריא, הם עלולים להתבטא בכאב פיזי, במחלה כרונית או במחלה אוטואימונית.
הרגשות והתחושות שלנו מתבטאים באופן פיזי בגופינו. כשהגוף חווה כעס – הגוף קפוץ ומתוח, הלסתות נעולות, הכתפיים דרוכות. כשעובר גל של עצב – הגוף שלי קמל ושפוף, האנרגיות נמוכות, הפנים נפולות. וכששמחה שוטפת את הגוף – הוא מזדקף, פתוח ומלא אנרגיות. רגשות מחפשים את ״הצינור״ הגופני שלנו כדי לצאת החוצה ולהתפרק באופן טבעי ולא מתאמץ. במידה ואנרגיה של רגש נאגרת בגוף, עשוי להופיע כאב כרוני. כאשר אנחנו מתאמצים לא לאפשר לרגשות האלו לקבל ביטוי חיצוני, מקור הבעיה הולך ומתרחק מאיתנו. האתגר הוא להגיע למקור האמיתי שבו התחילה להיווצר החסימה. הכאבים הולכים ומצטברים, ואינם משתחררים בדרך הטבעית שבה רגשות מתפרקים החוצה. במצב כזה נוצרת ״סתימה״ בצינור, שנקרא הגוף שלנו. כשאנחנו מדחיקים את הרגשות שלנו, אנחנו מזינים את גוף בכאב ובחולי.
ככל שרמות הסטרס בגוף שלנו עולות, כל מערכות הגוף פועלות במצב הישרדותי. מצב כזה לא מאפשר לגוף שלנו לחזור למצב מווסת ומאוזן. אם נסכים להתבונן, נגלה שלכאב יש מקור רגשי. כך בהדרגה נצליח לנתב את תחושת הדחק למקומות שבהם הוא יכול להתפרק בצורה מבוקרת וטבעית. וכמו באורח פלא, נצליח למתן את אותם הסימפטומים שנגרמים מהכאבים הלא רצוניים.
איך טיפול נפשי יכול לרפא כאב כרוני?
דרך מערכת העצבים של הגוף, אותה מערכת שהיא הנתב של הרגשות בתוך הגוף שלנו. עבודה נכונה עם רגשות היא כזו שנותנת להם מקום, מכירה בהם ורואה אותם כמו שהם. הרעיון הוא לא לנסות להימנע מלהרגיש או לשים רגשות בצד. בטיפול נלמד איך לקחת בחשבון את עצמנו, את הקשיים, הכאבים, הצרכים והתשוקות שלנו. ישנם דרישות וציפיות רבות מהחברה ומהסביבה, שלפעמים זה דבר מאוד לא פשוט. כך, לאט לאט, נלמד לעבוד עם המערכת הרגשית-נפשית של הגוף הפרטי שלנו.
בטיפול הנפשי אנחנו מייצרים זמן ומקום שבו לגיטימי להיות הכל ולהרגיש הכל. וכשאנחנו מאפשרים זמן ומקום, אנחנו פותחים את אותו ״נתיב רגשות״ שעד עכשיו היה חסום. עכשיו אותו זרם המים יכול לזרום בחופשיות, ללא הפרעות. הכתפיים השמוטות יכולות להזדקף ולפרוח, הדם יכול לחזור לפנים. אפשר יהיה להחזיר את החיוך, לפתוח את העיניים בשמחה, לשחרר את השרירים והנשימה.
